הפיד של מסעדה חי על כמה צילומים קבועים: האדים, הגבינה שנמתחת, הרוטב שנשפך, הביס הראשון. הם דורשים יד פנויה, אור טוב והרבה טייקים בזמן שהצלחת מתקררת. אם כבר יש לכם תמונה של המנה, Spark בונה את הגרסה שזזה.
מה צריך
- אייפון עם Rift.
- תמונה אחת של המנה המוכנה, כל הצלחת בפריים, באור יום אם אפשר.
- צילום בראש: אדים, מזיגה, חיתוך, ביס.
שלב אחר שלב
- מוסיפים את התמונה. פותחים את Rift ומוסיפים את המנה.
- אומרים את הצילום. תנועה אחת על מנה אחת.
- בודקים את הטיוטה. Spark מציג את הצילום ומה נשאר קבוע: הצלחת, הקישוט, השולחן.
- יוצרים. מקישים על צור. המחיר מופיע על הכפתור לפני.
- מפרסמים. מוצאים את הסרטון בספרייה ומעלים אותו כריל או סטורי.
משפטים שאפשר לנסות עם Spark
- “קערת הראמן שלי, אדים עולים, מקלות מרימים אטריות, צילום קרוב, אור חם.”
- “פיצה מרגריטה שלי, משולש נמשך לאט והגבינה נמתחת.”
- “עוגת הגבינה שלי, סכין חותכת פרוסה נקייה, המילוי נראה.”
- “פלפל חריף על הפלאפל שלי, יד מוסיפה טחינה בסוף.”
- “ההמבורגר שלי, יד לוחצת על הלחמנייה, רוטב מטפטף קצת.”
טיפים לתוצאה נקייה
- מצלמים מהזווית שרוצים בסרטון. מלמעלה לפיצה, בזווית של 45 מעלות להמבורגר.
- צלחת נקייה. כתמים ופירורים נשארים.
- אדים רק למנות חמות. למנות קרות מבקשים טיפות מים וקרח.
- תנועה פשוטה. מזיגה או ביס. לא שירות שלם.
- מנה ביום. סדרת סרטונים קצרים לשבוע גורמת לפיד להיראות מתוכנן.
לא רק מסעדות
דוכני שוק, מאפיות ביתיות ומוכרי מארזי אוכל יכולים לעשות את אותו סרטון מתמונה אחת.
אם המנה היא עוגה, ראו סרטון לעוגות ומאפים. לפרסומת בכלל יש פרסומת מתמונת מוצר, ולהעלאה, סרטון אנכי לריל ולסטורי.